הפעם: עוברים לגור ביחד והסקס נעלם?
שאלה:
אני בת 35, רווקה יש לי בן זוג מזה שנה בן זוג בן 42 גרוש עם ילד בן 8. היחסים עד לא מזמן היו מעולים והחלטנו לעבור לגור ביחד. אלא שמאז שהחלטנו שנעבור לגור ביחד אין בינינו כמעט מין. בעבר שכבנו פעם או פעמיים בשבוע עכשיו עוברים שבועות בלי סקס והוא דוחה את היוזמה שלי ומתחמק משיח על הנושא. אני לא רוצה להתנות את המעבר המשותף בסקס אבל אני לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלי סקס... מה עושים?
תשובה:
אני רק יכולה לתאר לעצמי שהיחסים המעולים שהיו עד לא מזמן עוררו בך תקווה עמוקה שהנה, מצאת לך את בן הזוג שחיפשת שנים. איתו יהיו לך חיים נהדרים. אבל חל מפנה חד ביחסים המיניים, שהוא – בעיני - לא רק קשור ליחסי מין אלא גם לתקשורת ביניכם. מפנה המכאיב לך היות שיש בו משמעויות של התרחקות והעדר הסבר מצד בן הזוג. התקווה העמוקה, אולי הכמיהה אפילו, למצוא בן זוג שמתאים לך נפגעה, ולא פלא שאת מהססת האם להמשיך את התוכניות של מגורים משותפים.
אני משערת שהירידה בתשוקה מצידו ולפיכך בתדירות יחסי המין קשורה למתחים שאינם מדוברים על ידו. יכולות לעלות פה כל מיני השערות כמו: לחץ אפשרי מצעד זה ומהעמקת ההתחייבות כלפיך, או מהחיים המשותפים גם עם ההורות לבנו. השערה נוספת נקשרת לכך שאולי הוא נמצא בקשיים כלכליים כאלה ואחרים עליהם התבייש לדבר. אין לדעת כל עוד הוא לא מדבר באופן ישיר וכן. ההתחמקות מהנושא נראית לי ראויה להתייחסות לא פחות ואולי אפילו יותר מנושא יחסי המין. זכותך לא לראות את חייך בלי סקס, אבל מה עם תקשורת מכבדת, פתיחות ואמינות? האם אפשר לראות את החיים בלעדיהן?
אי לכך, איני רואה כל כך אפשרות אחרת פרט להציע ולהתעקש, אם יש צורך, על גישה לאדם מקצועי שיסייע לכם בצומת זו של יחסיכם. אני מציעה לכם ללכת לטיפול בו תוכלו לברר סוגיות אלה, שלפעמים הן סוגיות רגישות. יש לזכור שהחיים המיניים משקפים את מה שקורה בנפשותינו ובתוך היחסים, בבחינת "קצה קרחון" המאותת על קיומם של רבדים נסתרים יותר.