תשובות אפשריות:
1. יום של נראות והתמקמות במרכז: שנים רבות, ועדין גם בימינו, נשים נמצאות במצבים של שוליות ושקיפות מכל בחינה. יום אחד בשנה הן – אנחנו - נמצאות במרכז כביטוי סימבולי להערכה ולאהבה בזכות עצם היותנו ומה שאנחנו מביאות ותורמות לעולם. להיות אישה מוערכת, המקבלת הכרה, היא מטרה נשאפת שאמורה להפוך לדרך חיים. למזלנו זה כבר מתחיל לקרות אך עדין לא מספיק...
2. היכרות עם גלגולו ההיסטורי: יום האישה הראשון נחגג בשנת 1909 בארצות הברית, אך החל להיות יום חג משנת 1965 והוא נחגג ב-8 במרץ בכל העולם. למעשה, בעולם המערבי הוא נחגג רק משנת 1977. החל משנה זו מצוין יום האישה הבין-לאומי במערב כאירוע עממי. העצרת הכללית של האו"ם מזמינה את המדינות החברות להכריז על 8 במרץ כיום האו"ם לזכויות נשים ולשלום בין-לאומי. הנה ציון דרך שהתחיל כביטוי סוציאליסטי והמשיך כביטוי עולמי ביחס לנשים ולדרך שהן עושות מבחינת קידום שוויון זכויות, התרסה מול יחסי הכוח הלא שוויוניים ושיפור תנאי העסקתנו וחיינו.
3. זהו יום בו נשים ופועלן אינו נלקח כמובן מאליו: הזכרתי קודם שוליות, לעתים כפולה ומשולשת (אם את, למשל, אישה ערביה/בדואית/נכה), של נשים ממגזרים ומעמדות שונים. זהו יום בו מודגש המכנה המשותף של כלל הנשים בעולם, כל אחת ואחת, על תרומתה ועל עצם היותה. זאת לאחר שנים רבות בהן כל מה שנשים עשו התקבל כמובן מאליו, לא הוערך בכלל או מספיק, הושווה לעולמם של הגברים וקיבל כמעט תמיד ערך מופחת והתייחסות מזלזלת.
4. הדרך לשוויון מלא עוד ארוכה: כן, זה עדין לא שם. למרות חלקנו היחסי באוכלוסייה (51%) אנחנו לא נמצאות באופן שוויוני בעמדות הכוח ההשכלתי, הכלכלי, הפוליטי. אני מאמינה שלמרות תקופה קשה זו יש תהליכי שינוי, וחשוב להכיר בהם ולעודדם. עבורנו ועבור הבנות והנכדות שבדרך. ציון יום האישה מהווה אחת מדרכים אלה במטרה לעודד שינויים מבורכים ביחס לשכר, לקידום מקצועי ולעזרה לנשים בכל תחומי חייהן.
איך אתן מציינות את יום האישה? ספרו לי בתגובות למטה.
