אזכור קיומן של 4 הבנות של מיקי וטל העלה חיוך גדול על שפתיהם.
"את אולי לא תאמיני" פתחה מיקי ואמרה, "אבל בעצם כל השנים האלה הצלחנו לקיים יחסי מין 4 פעמים ובכל פעם נכנסתי להריון". שקט השתרר בחדר. אכן הופתעתי. זה הזכיר לי בדיחות של ילדים: "אישה בהריון - אז סימן שהם עשו את זה..."
היא וטל חייכו מולי, מהנהנים.
זהו סיפור בלתי יאמן, שמעולם לא פגשתי כמותו, חשבתי לעצמי. בכל פעם נדירה בה הצליחו לקיים אקט מיני מיקי הייתה בביוץ והמפגש הותיר אחריו הריון. בהחלט סטטיסטיקה מפתיעה. עדין נשארה השאלה לגבי יכולתו של טל להתקרב למיקי, להשיג זקפה ולחדור עד לאורגזמה ולשפיכה. כל מה שנתפס כהתנהגות מינית טבעית ובריאה, אך עבורו הייתה בלתי נגישה.
אולם רגע השמחה היה חמקמק כמו קרן אור ביום מעונן וערפילי; קרן אור שריצדה לרגע בחדר, אך מיד התקדרו פניה של מיקי והיא הוסיפה: "אני מרגישה שחייתי כל השנים האלה תחת מתקפה מתמדת של האשמות. כבר אחרי הולדת הילדה הראשונה חשבתי לסיים את הנישואים והעברתי איתה להורי, אבל טל הגיע והצליח לשכנע אותי להמשיך ולתת סיכוי לנישואין שלנו. הוא לא הפסיק להתרחק, כל פעם בתירוץ אחר, אבל קצת פחות להאשים..."
"במה הוא האשים אותך?" שאלתי.
"שאני זאת שאשמה שאין לו זקפה, שאמרתי משהו או עשיתי משהו, או אני רוצה "יותר מדי", כל פעם משהו אחר. תארי לעצמך שהייתה תקופה שהוא לא ישן לידי אלא שכב על מזרון שהניח על הרצפה, בטענה שהוא צריך שקט ממני. נימק זאת גם בכל שבעיניו לישון במיטה רגילה זה לא נוח עבורו!"
טל נדמה כמתכווץ בכיסאו. "הייתי מאוד לחוץ מהקרבה שהיא בקשה. לא הרגשתי שאני יכול לספק את זה... אתן צריכות להבין שבניתי לי איזו דמות בראש, טהורה כזו, שאם אתקרב אליה ואגע בה מינית אחלל אותה באיזו דרך. ממש כאילו אטמא אותה."
מיקי מקשיבה ומגחכת. "עוד לא סיפרתי לך שלפני טל חייתי עם חבר במשך שנה וחצי נכון? והוא גם לא היה הבחור הראשון שאיתו שכבתי. זה הכול בראש שלו... עד שהכרתי אותו הרגשתי תמיד כאישה מושכת ומינית אבל איבדתי את זה. בגללו!!!"
היא משתתקת ולאחר רגע מוסיפה: "טל כל כך פגע בי לאורך השנים עד שאיני יודעת אם אוכל לסלוח לו אי פעם..."