"אני פוחדת מהחופש הגדול הזה" אומרת לי דניאלה. "זו תקופה בה אני צריכה לדאוג לילדים, ובעצם זה לוקח לי הרבה כוחות. ברור שהם זקוקים לי רק שזה קשה לפעמים מאוד גם למצוא זמן לעבוד, גם לילדים וגם להיות עם דורון".
דורון, בן זוגה, יושב לידה ומהנהן. "אנחנו מאוד מחויבים לעבודה" הוא מוסיף ומסביר, "אנחנו מנסים לשמור גם על היקף העבודה וגם להיות עם הילדים. חייבים לעבוד במשרות מלאות בקיץ, בזמן החופש של הילדים, היות שהכול יקר כל כך (שלא לדבר על העלויות של הקייטנות!)." הוא משתתק לרגע ומוסיף: "לכן נראה לי שעל סקס ואינטימיות כנראה אפשר רק לחלום בחודשיים הקרובים" ומחייך במרירות.
זוגות רבים לבטח מזדהים עם האמירות של דניאלה ודורון. אבל, אני רוצה לשאול האם זו חייבת להיות המציאות של חייכם? והאם אפשר לעבור את החופש הגדול הזה יותר בשלום?
הנה כמה הצעות:
- נדרשת עמדה פנימית של מוטיבציה והחלטיות כדי להחליט שאנחנו לא "מקפיאים" עכשיו לחודשיים את הזוגיות שלנו. עמדה של כל אחד מבני הזוג המגובה בדיאלוג ביניכם. גם על המשך הדיאלוג ביניכם יש להתעקש... בערבים, בשעת בוקר מוקדמת, ברגעים שקטים בסופי השבוע.
- אתם לבטח יודעים שמומלצת שמירה על שגרה מסודרת. זה אפשרי יותר כאשר הילדים קטנים (לפחות עד חודש אוגוסט בו מסתיימות מרבית הקייטנות), והדבר מאפשר להגיע לערבים או לשישי ושבת בצהריים באופן שאפשר לנוח ולהיות ביחד.
- לוח הזמן של מתבגרים מתהפך בזמן החופש, אך היתרון הוא שאפשר להשאירם לבד בבית ולקפוץ לבית הקפה השכונתי, או לסרט. להתעקש כבר אמרנו???
בקיצור, החופש הגדול לא חייב להיות רק זמן של טרפת. קחו כמה נשימות עמוקות, שבו והתארגנו ביניכם, חשבו גם על הזמן המשפחתי וגם על רגעים/שעות זוגיות. האמינו שזה אפשרי וכאמור היו נחושים לשמור על הרגעים היקרים האלה.
בהצלחה ולהתראות "בצד השני", בספטמבר, עם התקרב הסתיו.