תיאור קצר של הקושי:
יוני, 2013:
"הכרתי מישהו מדליק" אומרת ענת לחברתה מיכל. "הוא האחד. אני יודעת. מרגישה את זה בכל גופי" היא מוסיפה. מיכל מחייכת, נדה בראשה וחשה צביטת קנאה בתוכה.
"הלוואי שזה יקרה גם לי" היא חושבת לעצמה...
מרץ, 2023:
"אני לא יודעת מה קרה לי" אומרת ענת. "זה לא מה שהיה בהתחלה, ובטח לא מה שחשבתי שיקרה לי עם אורי. בחיים לא דמיינתי שאפסיק להימשך אליו. אני הרי אוהבת אותו כל כך" היא משתתקת בעצב.
מיכל מבינה לליבה. גם לה קורה משהו דומה עם עמי, בן זוגה מזה שבע שנים...
אז מה בעצם קורה פה? ולמה?
התשוקה אוהבת עמימות, חידוש ואת הלא מוכר. יש לזכור שהמוח שלנו הוא למעשה איבר המין הכי חשוב שלנו. מה שאנו מזהים כמפתה הוא פעמים רבות חדש, מושך בזרותו, אחר ממה שיש בחיינו... זה כמובן יכול להיות גם מפחיד אבל בהחלט גם מלהיב.
אנחנו מצפים להמון, כנראה ליותר מדי, מהקשר הזוגי המונוגמי שלנו. גם לקשר של חברות ואמון, גם לסחוב ביחד את "עגלת החיים הכבדה" של פרנסה והורות, משק בית וחיי חברה. זה עלול לגרום לשחיקת התשוקה.
שחיקה עד העלמות חיי המין היות שמכלול פאזל חיים הזה יוצר עומס גדול בו הפניות לטיפוח חיי המיניות כמו גם משאבי זמן ואנרגיה מופנים לכיוונים אחרים.
כתוצאה מכך אנחנו פחות פעילים מינית, פחות יכולים ליצור חוויות מיניות מספקות ונשארים ניזונים מפנטזיות שמקורן פורנו, ספרים, סרטים וסדרות. קרי, מבחוץ לקשר ולא מתוכו, עם עצמנו ולא ביחד.
עבור נשים רבות ההקשר של היחסים הרומנטיים, החיזור, דברי אהבה ומחוות שונות המעידות כי "את חשובה לי" קשורות ליכולת להידלק מינית ולהימשך. זה יכול לכלול גם מחווה כמו "טיפול בילדים" ומתן זמן קצת לנוח (מה שלא עובד הפוך בקרב גברים).
האם יש מה לעשות בנדון? אכן כן... ועל זה בפוסט הבא.
