איך נדע שבן או בת הזוג מעוניינים לעשות שינוי?

הרבה גברים ונשים מגיעים לטיפול עם ספקות. חוששים שהתהליך לא יעזור... שבעצם בן או בת הזוג רק מדברים ומביעים רצון לשינוי אבל לא באמת מתכוונים לכך או – יתרה מזאת – לא מסוגלים. אז הנה כמה כיווני מחשבה שמהווים איתות שהוא או היא בעניין: אם לא: - אם בן הזוג לא אומר לך "זה מה שיש... זה אני וזו את". - אם בן או בת הזוג לא דוחים להגיע לפגישות בכל מיני תירוצים. - אם אין אמירות של "אין מה לעשות...". - אם בן או בת הזוג מבקרים את המטפל/ת ומתנגדים למרבית ההתערבויות הנעשות בטיפול. ומה כן? - אמירות חיוביות כמו "באנו לעבוד... לראות בתהליך הטיפולי מנוף לשינוי בינינו". - אם כל אחד מהם מוכן לדבר במסר "אני" ולא במסר "אתה". כלומר, מוכן לצלול פנימה לתוך עצמו/ה ולקחת אחריות על החלק שלו או שלה. אם יש הקשבה בתהליך, הדדית והן למטפל/ת, ונכונות להתבונן במה שעולה. - אם יש מחוות התנהגותיות במהלך חיי היומיום המעידות על מחשבה ורצון לפעולה (כתיבת פתק/הודעה אינטימית, קניית פרחים, השתתפות אקטיבית יותר בבית ועם הילדים ותשומת לב אישית, ואלה רק דוגמאות).

רוצים לקבל מענה על שאלה? מוזמנים ומוזמנות לכתוב לי בתגובות!