"אני לא מבין מה הבעיה" אמר לי רון כשקבע את הפגישה הראשונה. "אשתי לא מתקרבת אלי, לא שמה עלי יד אף פעם, אפילו לא לצורך הרגעה או חיבה. אני לא מבין מה קורה ולמה-" השתתק. לפתע התחיל לבכות חרישית, "אני לא מאמין שהגענו סוף סוף לטיפול. כל כך חיכיתי לזה. כבר שנתיים ויותר שאין מגע ואני מרגיש שאני משתגע."
רון אינו היחיד. לא פעם מגיעים אלי גברים, לעתים גם נשים, שתוהים בתסכול מה קורה לבנות או לבני זוגם. מה קרה לתשוקה שחוו בשנה הראשונה של הקשר, ליכולת ליהנות הדדית ממיניות וממין, להתרגש ולהתגרות ולהגיע לאורגזמה. נדמה שכל זה נעלם בהדרגה עד שהיחסים הפכו להיות יחסי שותפים בלבד. כל כך רחוק מנקודת ההתחלה שבה הייתה הרבה תקווה לעתיד מאושר משותף.
אז מה אנחנו יודעים על תשוקה מינית בכלל ותשוקה נשית בפרט?
המוח הוא איבר המין הכי גדול שלנו. מה שאנחנו מפרשים כמושך וכמגרה מעורר אותנו גם רגשית וגם גופנית.
התחושות שמתעוררות כשאנחנו חווים תשוקה (או חרמנות בשפה פשוטה) הן בדרך כלל נעימות. יש לכך כל מיני סימנים אבל בעיקר - תחושת חום באזור שיפולי הבטן, התלחלחות הנרתיק אצל נשים, זקפה מלאה או חלקית עבור גברים, האצת הדופק בקרב שני המינים.
התחושה של גירוי היא נעימה אבל לא רק. לפעמים היא יכולה להיות מלווה ברגשות של בושה ואמביוולנטיות. הן משום שאולי אובייקט התשוקה שלנו הוא אובייקט אסור (הבת של השכן, בן זוגה של חברתי הטובה) והן משום שחונכנו ש"אסור" (להימשך, להשתוקק). איסורים מופנמים שקשה להשתחרר מהם גם אם מכירים בכך שהם מוטעים.
התודעה שלנו מושפעת מאוד ממה שקורה לנו מסביב. כך למשל גברים מתרגלים להשתוקק לדמויות נשיות שראו בפורנו, וזה עלול לקלקל להם מאוד את ההנאה מאישה "בשר ודם". אישה שאינה כנועה והיא שופעת במידה, שאינה רובוטית, שיש לה דעות ומחשבות. גם לנו הנשים יש מושאי תשוקה כמו שחקני קולנוע יפי תואר, אך בפעמים רבות גבר נקי ומנומס, אינטליגנטי ואדיב עושה לנו את זה ביג טיים.
שלב התשוקה בקשר זוגי נמשך בין יומיים לשנתיים! זה אולי מאכזב לקרוא אבל מי שנמצא בקשר זוגי ארוך מכיר את זה. נתון שמעיד כי עלינו למצוא דרכים לשמר את התשוקה ואת הקשר המיני במשך השנים. זה גם אומר שקשר זוגי לא יכול להתבסס רק על משיכה ותשוקה. מרכיבים נוספים כמו חברות, כבוד הדדי ותקשורת טובה חשובים לא פחות ומעידים כי "יש לי פה מישהו לרוץ איתו".