אל תלכי לבדך ילדה ברחוב - מיניות נערות במציאות העכשווית

"אל תלכי לבדך ילדה ברחוב בשיער גולש אל תעברי לבד ילדה ברחוב זה משחק באש כל הגברים כולם יביטו בך במבט עורג כל הגברים כולם יביטו בך במבט הורג... למה, למה לך?..."

השיר העממי, שתורגם על-ידי חיים חפר, מהדהד במחשבתי בבואי לכתוב על מציאות חייהן הנוכחית של נערות ונשים בישראל. יותר מכל הוא מיטיב לתאר את תחושת הסיכון הנקשרת לתנועתיות במרחב הציבורי – עבור נערות, שכל "חטאן" הינו המראה הצעיר והמצודד שלהן. המבט הגברי, זה שהופך אותן לאובייקט מיני ומושא לפנטזיות ולתוקפנות אפשרית, מגלם בתוכו הן את הכמיהה אליהן והן את היכולת לפגוע בהן – עד מוות. מילות השיר הפופולארי מציעות לנערה להיזהר, לשקול את צעדיה, ואין בהן שום התייחסות ו/או אזהרה לצד הגברי. הנערה היא שצריכה למדר את עצמה, להגביל את מרחב חופש התנועה שלה ואילו המבט העורג, זה שטומן בחובו אפשרויות פעולה קטלניות, נותר חופשי. תפיסה המבטאת את מרחב הזכאויות הגברי הרחב, המוגבל פחות, ואולי יותר מכל משמש התיאור כמבטא את מהותה של הגבריות ההגמונית: משתוקקת, פעילה ומסוגלת לפגוע.

אולם האם כך ניתן לתאר את מציאות חייהן שלנו כנשים? של בנותינו? האם עדין יש לקשור מיניות נשית לסיכונים ולאזהרות בלבד? איני סבורה כך. במאמר זה אטען כי בימים אלה, בהם אנו מגלים מדי שבוע (כמעט) פרשיה חדשה של פגיעה מינית קבוצתית בילדות ובנערות חשוב להבין שאנו חוזרים למצב רגרסיבי. בו עולות וחוזרות להדהד בתודעתנו האזהרות המסורתיות בנוגע למיניות נשית. יחד עם זאת, אין לשכוח מסרים בדבר מיניות בריאה, המבטאים תהליכי שינוי. תהליכים המתקיימים אף הם לצד הישנותן של פגיעות מיניות. משמעותם המרכזית היא ההבנה שגם נערות ונשים זכאיות ליהנות ממיניותן ומגופן ואינן אשמות – בשום אופן – בפגיעה בהן.

הדחף ההורי הראשוני הינו לגונן על ילדינו, להכין לקראת סיכונים ולנסות למנוע כל פגיעה אפשרית. הורים רבים שואלים, אם כן, את עצמם מה בדיוק לעשות במציאות מבלבלת ורבת סתירות כזו הנוכחית? כיצד להכין את הבנות המתבגרות לחיים בוגרים, זאת בעודם מודעים להשלכות השליליות של הצגת המיניות הנשית הצעירה כפוטנציאל לסיכון בלבד. יותר מכל עולה השאלה האם באמת ניתן בימינו לחנך נערות להיות בוגרות ופעילות מינית מבלי לאזכר את פגיעותן האפשרית ולהדהד מסרים של "הסטנדרט המיני הכפול". מסרים בהם מקבלת המיניות הנשית גינוי חברתי בעוד שזו הגברית נהנית מחופש פעולה וזוכה לעידוד חברתי – הן מצד קבוצת בני השווים, הן מצד ההורים והן באמצעי התקשורת.

מהם אם כן אותם מסרים אפשריים בדבר מיניות בריאה? מה נותר ואפשר לומר פרט לאזהרות? אני סבורה שהורים ומחנכים/ות למיניות הרוצים/ות לעשות זאת, והמוכנים/ות להתמודד עם עכבות אפשריות שלהם עצמם, יכולים בהחלט לגדל ילדות ובנות עם מסרים חיוביים בנוגע לגופן ולמיניותן. יש לזכור שטיפוח מיניות בריאה – עבור שני המינים - הינו תהליך רגשי, מחשבתי וגופני המתחיל כבר בינקות. הוא טומן בחובו התייחסות הורית חיובית לגוף הצעיר, להפרשותיו, להתפתחותו. "הגוף זוכר" את המגע המטפח, המעודד והאוהב שמסייעים להצמיח תחושה פסיכולוגית חיובית ביחס ל"עצמי" והכרה בסיסית של ערך וביטחון עצמי. בשלבים מאוחרים יותר של ההתפתחות מתמודדים הורים וילדים עם צליחת תהליכים אדיפליים לא פשוטים, הטומנים בחובם העמדת גבולות, הכרת המושג "שלי – שלך", פרטיות ו"מותר ואסור". כל אלה מצמיחים בקרב ילדים וילדות את היכולת הפסיכולוגית לדחות סיפוקים ולמתן כבוד לגופם ולרצונם של אחרים/ות.

כאשר הורים משתמשים בשפה ישירה, אך לא בוטה, מלמדים את שמות איברי הגוף – כולל איברי המין, פנויים לשאלות בנוגע ל- איך באים ילדים לעולם? מהו מחזור הווסת? וכדומה, הם משדרים שמיניות הינה חלק בלתי נפרד מקיומנו האנושי. לעומת זאת, התעלמות משאלות, "כיבוס מילים" ושתיקות נתפסות בהבנה הילדית כמאותתות שמשהו פה אסור, ואולי אפילו "מלוכלך".

תהליך המטפח מיניות בריאה טומן בחובו גם התרחקות ממסרים מגדריים המאדירים מיניות גברית ושוללים ומדכאים את זו הנשית. הוא נוגע לא רק בידע קונקרטי אלא בשאלות של מוסר הנוגעות לראיית האחר/ת כסובייקט. קרי, כאדם בעל מחשבות, רגשות ורצונות משל עצמו/ה. עבור נערות ונשים במיוחד כולל האתגר בפיתוח מיניות בריאה גם את היכולת לראות את עצמן כיצורים מיניים, ולהתמודד עם מסרים משפילים ומבזים, או מזהירים ומרתיעים כאלה שהובאו בתחילת המאמר. חינוך שכזה טומן בחובו את היכולת לחשיבה ביקורתית ולשיפוט לגבי מה שמשקפת הפורנוגרפיה, תביעות חברתיות וזוגיות, וכל מסרים פוגעניים אחרים.

להערכתי עולה החשיבות בקידום מיניות בריאה בתקופתנו – יותר מאי פעם. העצמת ילדות ונערות בנוגע לעצמן ולחייהן, כולל כלפי זכותן להרגיש ולבטא את מיניותן, נקשרת הן להתחזקותן בתוך קשרים והן ליכולתן לומר "לא" למגע מיני לא רצוי, לא מוגן ופוגעני. נערות שמחזיקות באג'נדה מגדרית ליברלית, המתרחקת מהנחיות מגדריות מסורתיות של נשיות שותקת ומרצה, יכולות לראות את עצמן לא רק כ"אובייקט מיני" אלא לעמוד על זכותן לבטא כעס ולהשתתף בהגדרת היחסים. בכך הן מפחיתות את הסיכון להדבק במחלות העוברות במגע מיני ולהיכנס להריון לא רצוי. בנוסף, הן תוכלנה לזהות מצבים של פגיעה – רגשית ומינית – ולהימנע מהן, כמו גם לאתר "כתובת" לפניות ולקבלת תמיכה. עלינו כמבוגרים הנושאים באחריות לגידולן ולהתפתחותן להתרחק ממסרים ביקורתיים כדי שנתפס גם אנו כ"כתובת" לעזרה ולא נמודר מחייהן.

ולסיכום, אני בוחרת לתמצת את דברי כמו גם את התקווה הגלומה בהם למציאות טובה יותר בפרפראזה אפשרית לשיר:

"עברי נערה ברחוב בשיער גולש, קצר או איך שבא לך... כל הגברים יביטו בך במבט עורג, אך ילמדו להתמודד עם הכמיהה כלפיך.. גם למול המבט ההורג את יכולה לחוש בטוחה היות שאינך לבד!"

#נערות #נערה #נשיות #מיניות #אישה #גוף #דיכוי #פמיניזם

פוסטים אחרונים
Archive
Search By Tags
No tags yet.

© 2014 by H.Stein.

054-6606661

Dr. Nelly Stein

Therapist

  • Facebook Clean Grey
  • YouTube Clean Grey