אנחנו קרובים לחג הפסח, חג החירות, ואביב יפיפה מבשר את תום החורף. אך הימים הנוכחיים הינם ימים קשים במדינה הקטנה שלנו. אלה הם ימים של מתח ומחלוקת, ערעור תפיסות לגבי מה נכון וצריך להתקיים כבסיס ליברלי ושוויוני. בהרבה מאיתנו עולה פחד של ממש לנוכח הסכנה לדמוקרטיה. חשש לאובדן של ערכי יסוד כמו חירות, שוויון, זכויות נשים וכבוד הדדי.
מרגיש לי שאי אפשר להשאיר את הנעשה ברחובות מחוץ לחדר. כך קורה שיותר מתמיד מביאים המטופלים שלי לקליניקה שלי את פחדיהם, את התסכול העצום שהם חשים וגם את מחשבותיהם לגבי האם נכון להם להמשיך לחיות פה או לא. אני שותפה לשיחות ומוצאת את עצמי בודקת האם אני עוברת איזה סוג של "קו אדום" לגבי הכנסת הנושא לחדר הטיפולים. אודה שלעתים מתקיים דיון הדדי ואיני רק בבחינת המקשיבה. אי לכך בחרתי לשתף כאן את מחשבותיי על מספר סיבות בעד ונגד הכנסת הפוליטיקה לחדר הטיפולים.
מדוע מומלץ שלא לדבר על פוליטיקה בחדר הטיפולים:
מתח: הנושא - ובעיקר אם יש אי הסכמות - עלול להעלות מתח רב ביני לבין המטופל/ת, ולכן גם לפגוע במרחב הטיפולי ולצמצמו.
תזוזה מהציר הטיפולי: פוליטיקה על מגוון היבטיה עלולה להסיט אותנו מהסוגיות הטיפוליות שעומדות על הפרק.
התוצאה: בדומה למה שקורה במשפחות רבות הדיון עלול ליצור קרע, והרי בלאו הכי כל אחד בסופו של דבר נשאר בדעתו/ה (בדרך כלל).
ומהן הסיבות המאפשרות שהדיאלוג בנושא כן יתקיים:
אינטגרציה: לא ניתן לפצל מחיינו באופן מלאכותי את הממד הפוליטי-חברתי הצובע את חיי כולנו. אי לכך, טבעי ומובן שהוא יכנס גם לשיחות הטיפוליות.
ההשפעה: הן המטופלים/ות והן המטפל/ת מושפעים מהנושא ועסוקים בו. אצל שני הצדדים המצב מעלה חרדה, חשש, ספקות לגבי המנהיגות ותהיות לגבי העתיד.
הקירבה: אני חשה שיש בדיבור המשותף סוג של ברית, קרבה חדשה שנוצרת, שאמנם מטשטשת במשהו את המעמד הטיפולי אך גם יוצרת חיבור אנושי מרגש.
אם כך אפשר להבין שגם פה המצב מורכב. אין אמת אחת אולי פרט למשפט האלמותי לגבי החשיבות ב-"למצוא את האיזון" גם פה. לא לשכוח את המנדט הטיפולי שלנו, אך גם לאפשר אוורור רגשי ומחשבתי בנושאים פוליטיים וחברתיים. ולנו המטפלים – לשים לב, להיזהר לא להביע עמדה אישית נחרצת ולבטח לאפשר שיח פתוח.
ועוד משהו: לקראת חג הפסח המתקרב אוסיף שאני רואה את הטיפול גם בבחינת תהליך של "יציאת מצריים" מסוימת, היות שטמונה בו האפשרות לצאת מכבלי ועבדות מנטלית ורגשית לחירות. בתחום הפסיכו-סקסואלי ניתן לראות זאת במיוחד. עכבות וחשש מושלים בהדרגה כנשל הנחש ומאפשרים הנאה וחקר העונג, מימוש עצמי וזוגי.
מאחלת לכל אחד ואחת מאיתנו חג חירות שמח.
Commentaires