לייב בנושא שפיכה מעוכבת ויציאת מצרים זוגית עם ד"ר עידן מיליצ'ר

גברים רבים תוהים לעצמם: "האם אני גבר "אמיתי?" "האם אני "מספיק גבר?" "מה זה אומר אם אני "גומר מהר" מבחינת בת הזוג שלי?"

"וכשאני לא יכול לגמור בכלל, מה זה אומר עלי? הלייב ידון בשאלות אלה ויסביר את פשרן של תופעות כמו "שפיכה מהירה" ו-"שפיכה מעוכבת".

ֿאארח את ד"ר עידן מיליצ'ר, מטפל מיני מוסמך ורב ניסיון בתחום העבודה עם גברים בפרט. מעבר להגדרות הקליניות נדון בניתוחי מקרה באופן שיכול לסייע למאזין להתבונן בחייו ובמיניותו.

חמישי | 14.4 | 19:30 | לייב בפייסבוק

מוזמנים לצפות בהקלטת הלייב:

וכעת, סיפור קטן מהקליניקה שלי לכבוד פסח:

"אני לא מצליח לראות אותה באופן אחר, היום היא בעיקר מבקרת אותי, מרוחקת, לא נגישה. קשה לי לחזור לראות אותה כמו בתחילת הקשר. אני לא יודע איך לשנות זאת גם אם אני רוצה", אומר לי איתן.

בני הזוג הגיעו לטיפול זוגי לאחר חמש שנים קשות של קונפליקטים זוגיים סביב הריונות וקריירה, חלוקת תפקידי משק הבית ותקופת הקורונה – כל אלו יצרו מרחק ביניהם. למרות שאיתן רוצה לשקם את נישואיו הוא מתקשה לחזור ולראות את אשתו – לילי – באופן חיובי ואוהב כפי שהיה בתחילת הקשר שלהם. לילי בעמדה אחרת, חיובית ואוהבת יותר, אך גם היא פגועה וספקנית בנוגע ליכולתם לעשות שינוי.

תשאלו - מה עושים? כיצד יוצרים תנועה בתפיסות אוטומטיות של פרשנות ותגובה?

זו שאלה חשובה הנכונה לכל תחומי החיים, כולל האופן בו נתפוס את בן או בת הזוג שלנו. כמטפלת איני סבורה שמדובר במשהו טכני או תרגיל מנטלי כזה או אחר, אלא בנכונות להתמסר לשינוי.

"האם אתם זוכרים כיצד נפגשתם? מה הרגשתם ברגע שראיתם זה את זו בפעם הראשונה? מה חשבתם?", אני שואלת אותם. באם מה שנאמר מלווה בחיוך, בשפת גוף מרוככת, ביצירת קשר עין עם בן או בת הזוג, הרי שיש בכך עדות לכך שהקשר עדין חי, שיש "קצה חוט" ממנו אפשר להרחיב את הזיכרון ולעבד איתו.

"מה היה שם שאהבת בלילי?", אני מבררת עם איתן בשיחות זוגיות ופרטניות. במקביל, אני בודקת עם לילי את רגשותיה ועמדתה, "מדוע נענית לחיזוריו?"

השיחות מעלות שאיתן חשב שלילי - "יוצאת דופן, מיוחדת, מעולם לא פגש מישהי כמוה", הוא עדיין רואה את הייחודיות שבה, אך מתקשה להרגיש כפי שחש בעבר. השינוי אינו פשוט. אם להשתמש לרגע במונחים של חג הפסח המתקרב אלינו, הרי שניתן לומר שאיתן עדין בדרכו "ממצרים לארץ המובטחת". הוא רוצה לצאת מהדפוס המשעבד של ביקורת וכעסים אך עדיין אינו יודע איך. ספקות, עמימות וחרדה שמא לא ניתן לעשות זאת מתחלפים לפרקים בתחושה של תקווה ואמונה שאפשר, כמו בסיפור המיתולוגי של יציאת מצרים - גם פה התהליך ייקח זמן. יהיו ויש משברים, אך הם מעובדים ומדוברים ומלווים בתמיכתי.

בני הזוג הולכים, נופלים וקמים בדרכם לארץ המובטחת של קשר זוגי אוהב ומספק.