המילה "פורים" נגזרת מהמילה "פור" – גורל. מגילת פורים מספרת על הפור שהוטל על ידי המן (הרשע) במטרה להכחיד את היהודים בפרס, אך גם את השינוי בגורלם והצלתם על ידי אסתר. סיפור השינוי וההצלה נחגג מדי שנה בחג פורים, בין היתר על ידי התחפשות ולבישת מסיכות. החג מאפשר רגעים של כניסה לזהות אחרת, לחיים אולי שונים משלנו. מצד שני הוא גם מעלה בי תמיד תהיות איזה מסיכות אנו עוטים על עצמנו בחיינו. כמו למשל, בסיפור הבא מתוך הקליניקה שלי.
ניר נכנס לקליניקה וחייך אלי. חיוך של גבר הבטוח במראהו, בעצמו, אדם שיודע לפלרטט ולהשיג תשומת לב מנשים. הוא בחן אותי במבטו מלמעלה למטה. לאחר מכן הישיר מבטו אלי, חייך ואמר "נעים פה, שמחים שהגענו. את בטוח תוכלי לעזור לנו". ליבי ניתר בתוכי. משהו בפלירטוט שלו היה לרגע נעים לי, מחמיא. בה בעת הוא הכניס אותי לאיזו דריכות המוכרת לי מיחסי נשים – גברים. לא יכולתי לשים את האצבע מה בדיוק גרם לי לחייך בחזרה, להרגיש קצת מתחנפת ובה בעת גם מאבדת את ביטחוני העצמי. אשתו יעל ישבה לידו, מחייכת אף היא אבל חיוכה שידר לי עצבות ומתח פנימי.
"הגענו לפה כי יעל סובלת מכאבים בזמן יחסי מין", פתח ניר את השיחה, "אני רופא נשים במקצועי ויודע על כך הרבה, אבל כנראה לא יכול לעזור כשמדובר באשתי, הוא דיבר בבטחה, מציין עובדות יבשות ופחות מישהו שמספר על חייו האינטימיים. יעל הוסיפה:"יש לנו 5 ילדים, בגילאי 3 עד 11. אני עצמי עובדת כרואת חשבון במשרה מלאה. למרות כל העומס בחיינו ניר מצפה ממני לקיים יחסי מין כמעט כל יום וזה קשה לי. איכשהו הוא לא מצליח להבין את זה. נעלב נורא כשאני מסרבת".
"זה רק משום שאני אוהב אותה כל כך! רוצה להיות איתה וכן, להרגיש שהיא שלי. היא יכולה לשמוח שעדיין, אחרי כל כך הרבה שנים, היא ממש מושכת אותי. עושה לי את זה כל יום!", הוא ממשיך להסביר בביטחון עצמי מופרז, מחייך בנעימות ומדבר כאילו העומס שהוזכר על ידה אינו מעניינו. לאורך כל השיחה הוא המשיך בהצגת פרסונה (מסיכה, משחק של דמות מסוימת) של גבר הבטוח בעצמו והקשוב לאשתו, אותה הוא – לדבריו – אוהב מאוד. תחושת הניתוק שהוא הקרין הייתה כמעט מוחשית. נתק עמוק הוא כלל לא היה מודע לו.
השיחה הסתיימה והותירה אותי עם מחשבות רבות: "מי אתה ניר?", חשבתי לעצמי, "איך מאחורי החזות הנעימה, הדיבור הקולח והלבוש האופנתי יש הוויה של ילד מפוחד, חסר ביטחון, המתקשה לקבל את ה"לא" בנוגע ליחסי מין? ואיך להבין את הפער בין הצהרת האהבה לבין הקושי לראות את העומס הרגשי והקונקרטי המוטל על יעל?".
חומר למחשבה לקראת החג הצבעוני, הטעים והמשמח שבא עלינו לטובה.
Comments