הסיפור של דורין ונמרוד, חלק רביעי

"אני כל כך אוהבת את נמרוד. זו הפעם הראשונה בחיי שאני נכנסת למיטה עם גבר שאני באמת אוהבת" פותחת דורין את שיחתנו הפרטנית.


un couple marchant le long du bassin du Luxembourg by Henri Martin

היא לוקחת רגע, מתנשמת מעט וממשיכה. "הייתי נשואה המון שנים, ולאחר הגירושין היו לי כל מיני סטוצים.

לא אהבתי את בעלי וגם לא את הגברים שפגשתי אחרי. רק היום, בשנות ה-60 שלי זכיתי באמת לאהוב. לכן זה כל כך מצער אותי שלא מסתדר לנו במיטה ושאני רוצה יותר ממנו". דורין מוחה דמעה ומשתתקת.


שתינו יושבות שותקות לרגע, מהרהרות במשמעות דבריה. אני מרגישה את האהבה הגדולה שלה כלפי נמרוד, ואת רצונה העז שגם הוא ישתוקק אליה באותה מידה.

היא ממשיכה ומספרת: "כשנפגשנו הוא לא היה מתרחץ בכל יום, לא שם דיאודורנט. אפילו לא צחצח שיניים. הוא אמר שהוא לא למד זאת בילדותו וגם כשהיה נשוי - אשתו לשעבר לא הקפידה".


אני תוהה מה היא מספרת לי, וכיצד הצליחה להימשך אליו. נראה שחביבותו, עדינות הנפש שלו ויכולת ההקשבה פתחו צוהר לקשר זוגי אחר לשניהם, שהוא בבחינת סוג של "תיקון" והזדמנות להיות מאושרים.

החוויה הגופנית נדחקה במהלך השנים הראשונות הצידה, אך כשהתבסס הקשר הזוגי העיזה דורין להציף גם את החלק הזה – הגופני והארוטי.


"מה את צריכה מנמרוד ומהקשר עמו?"


אני שואלת אותה בכדי לסייע לה לדייק את אי הנוחות שלה ומה שהיא באמת זקוקה לו.

"הייתי רוצה שהוא יבטא תשוקה כלפי – זה מה שהכי חשוב לי" היא עונה. "מעבר לכך הייתי רוצה שנוכל לחקור את המיניות שלנו, להתנסות בכל מיני צורות. האמת שעם כל הדיבור החופשי שלי - אם אני לא מרגישה חופשיה, אני לא מצליחה להגיע לאורגזמה."


שתיקה משתררת בחדר. נראה שמאחורי ההעזה של דורין והרצון המפורש לשיפור החיים המיניים מתקיימים מעצורים גם אצלה.


"כן", היא אומרת בחיוך. "גם אני קצת ביישנית ולא כל כך יודעת איך להנחות אותו לספק אותי".