הסיפור הלא יאמן של מיקי וטל, חלק חמישי

"מה השאיר אותך בקשר?" שאלתי את מיקי בשיחתנו האישית. גם בתוך תהליך טיפול זוגי אני מזמינה מטופלים בנפרד במטרה לפתוח מרחב לברור ולעיבוד רגשי אישי.


"הרבה פעמים חשבתי לקום וללכת. לא רק אחרי הבת הראשונה אלא גם לאורך הדרך. יחד עם זאת נוכחתי לדעת עד כמה הוא אוהב את הבנות, ובתוכי ידעתי שגם אותי. נכון, היו האשמות מגוחכות, התרחקות לא מוסברת מהמיטה הזוגית והרבה שעות של בכי ותסכול. אבל מעולם לא הייתה אלימות והרגשתי שהוא כן אוהב אותי. פרט לזה אני חושדת שאולי פחדתי לצאת לעולם לבדי, גרושה, אימא", היא משתתקת במבוכה.


Les Saisons 4 (1896) by Alphonse mucha
Les Saisons 4 (1896) by Alphonse mucha

שיחות אלה היו רק הפתח להמשך תהליך בו היינו צריכים לעבד שוב ושוב את תחושותיה של מיקי. את הרגשת הפגיעה, את הכאב הנפשי שנלווה אליה ואת הזעם. בהדרגה היא הצליחה להיענות לידו המושטת של טל למטרת שיקום הקשר ובנייתו למעשה מההתחלה; הם למדו לשוחח ביחד, לצחוק על הבלי היומיום או עם בנותיהם והתחילו לחיות חיים אינטימיים רגשיים ופיזיים כאחד.


אחד השינויים המרכזיים בחייהם היה כשהתחילו לקיים מפגשי מגע, בהם הצליחו להתקרב זה לזו. מיקי יכלה לאפשר לו לגעת בה, ללטף אותה וגם היא בתורה החלה לגעת בו. נגיעה הדדית, חדשה, שיש בה היכרות מחודשת, חקירה של הגוף ואפשרות להתקרב. ללא מילים. מפגשים בהם אין צורך לתפקד עם זקפה, ללא חדירה. בהדרגה המפגשים אפשרו לכל אחד מבני הזוג להירגע ולעבד את הכעסים וטינות העבר. כך בהדרגה הרגישה מיקי יותר בטוחה שהיא רוצה להישאר בקשר עם טל, וגלתה את יכולתה לסלוח לו ולאפשר לו לאהוב אותה. הוא במקביל הרגיש פחות לחוץ וחרד ולכן כשרצו כבר הייתה לו זקפה שאפשרה מגע מיני שכלל חדירה.



אולם, כשהחלו לקיים מגע מיני מלא, קרה משהו נוסף (המוכר לגברים רבים) – הפליטה המוקדמת.


"מה עושים עכשיו"?