הכאב שאינו מרפה... אבל, גם בן הזוג...


"מהרגע שאחי נפל הוא נצמד למשפחה ולא עזב... בכנות? הערכתי את זה אבל זה לא תמיד התאים לי" אומרת שיר ומשתתקת. דורון, בן זוגה, מקשיב ומחייך במבוכה. "ידעתי שהיא האישה שאני רוצה בחיי ולכן אני לא הולך מפה. בנוסף רציתי ממש לעזור לכולם ובעיקר לה" הוא מנסה להסביר את עצמו.


שיר ודורון הגיעו אלי עקב אמביוולנטיות מתמשכת מצידה בנוגע לקשר הזוגי שלהם שנמשך כבר 6 שנים. אמביוולנטיות שבאה לידי ביטוי באובדן התשוקה המינית שלה כלפי דורון. בשנתיים האחרונות הם התחילו לחיות כשותפים לדירה, עם קשר רגשי עמוק אבל ללא שום מגע מיני.

בה בעת שיר מספרת על חשש מהדהד ומטריד שהיא עדין לא מצתה את חיי הרווקות ושעליה לקום וללכת. מעשה מאוד קשה עבורה היות שהיא בנתה עם דורון בית חם ובטוח רגשית. יחסים מסוג של שמיכת פוך מחממת ועוטפת אך בשלב מסוים מכבידה וחונקת.

שניהם מתארים מסירות גדולה מצד דורון, שהתחילה ב"מבצע צוק איתן" בו נהרג אחיה הבכור של שיר. נפילתו של האח אירעה לאחר מספר חודשים ספורים בלבד של קשר, בו הם התאהבו וחוו אושר משותף, תשוקה ושמחה. עבור דורון היה בכך מספיק כדי להחליט שהוא רוצה לקשור את חייו עמה בעוד שדווקא ברגעי אסון אלה הרגשתה של שיר התערערה. היא חשה שהוא היה צריך להרפות קצת, לאפשר לה ולהוריה להתכנס לתוך אבלם, להיות עם עצמם.

אולם דורון לא היה מסוגל לכך.


-----

"ידעתי שהם עוברים דבר מאוד מאוד קשה עכשיו" הוא מודה, "אך גם חששתי שזה ייקח אותה ממני... לקח לי הרבה זמן עד שפגשתי מישהי כמו שיר והתאהבתי בה. לא רציתי לאבד אותה". דורון נצמד, התעקש ולא התרחק, אך במקרה זה התוצאה הייתה הפוכה: עלתה בה תחושה של מחנק ורצון להתרחק ולא של תמיכה וקרבה.

בעקבות זאת נראה שהאסון המשפחתי הפך לצומת של שבר ביחסי בני הזוג הצעירים. אף שנשארו ביחד יצרה נחישותו של דורון להתקרב לשיר דינמיקה של מרחק. ככול שהוא התקרב, בכל מובן, היא התרחקה.


בגישה הטיפולית של "טיפול ממוקד רגש" (EFT –Emotion Focused Therapy) – נדבר על "מעגל כעס" או מרחק בו אחד מבני הזוג הופך/ת ל"רודף" ואילו השני - ל"נמנע/ת". סוג של דינמיקה כבדומה ללולאת האינסוף: היא הופכת ללופ שקשה להיחלץ ממנו היות שכל אחד מבני הזוג מתקבע בתפקיד מסוים.

ככול שדורון רדף שיר התרחקה. מדובר בדינמיקה הגובה משני בני הזוג מחיר יקר: דורון, ה"רודף" במקרה זה, חש בודד, כמה לקשר ומתוסכל באופן תדיר, בעוד ששיר, "הנמנעת", חשה נרדפת, לחוצה ופועלת באופן הישרדותי ליצירת מרחב הנדרש עבורה.

-----


כך נראה שאסון לא תמיד מקרב ופעמים רבות הוא מרחיב "סדקים" שהיו קיימים בקשר באופן מודע ושאינו מודע. לאבל ולכאב הנורא על אובדן החיים של בן משפחה אהוב נוסף עוד משקע לא פשוט להתמודדות. התמודדות שלעתים נדחית במשך שנים עד למציאת כוחות הנפש המתאימים לעשות את הצעד ולהתבונן בקשר ברצינות ואפילו לסיימו.

סוג נוסף של מוות – מות החלומות והציפיות לגבי עתיד משותף, אך לעתים הוא בלתי נמנע. מוות שלאחריו יכולים להיווצר חיים חדשים ומספקים יותר.